מעשה שהיה כך היה. הצדדים נישאו זה לזו בשנת 1971. לבני הזוג ארבעה ילדים משותפים, שכולם בגירים. בחודש 11/01 רכש הבעל כרטיס השתתפות בהגרלה שערך מפעל הפיס. הכרטיס שרכש הבעל עלה בגורל והוא זכה ב- 4 מליון ₪. מספר חודשים לאחר מועד הזכייה הגיש הבעל כנגד האשה תביעה לפירוק שיתוף במקרקעין וחשקה נפשו להתגרש מאשתו. מנגד, הגישה האשה תביעה נגדו לקבל מחצית מסכום הזכייה. השאלה שהתעוררה, האם זכאית האשה לקבל מחצית מסכום הזכייה ?
בני הזוג נישאו קודם לכניסתו לתוקף של חוק יחסי ממון בין בני-זוג תשל"ג- 1973, על כן המשטר הרכושי החל על יחסי הממון שביניהם הוא הלכת השיתוף. משמעות הלכה זו היא, כי חזקה על בני זוג המנהלים אורח חיים תקין תוך מאמץ משותף, כי רכוש שנצבר במהלך חייהם המשותפים מצוי בבעלותם המשותפת. שותפות זו נגזרת מגמירת הדעת המיוחסת לצדדים והנלמדת מנסיבות החיים המשותפים. עצם החיים המשותפים יוצרים חזקת שיתוף. אין צורך להוכיח כוונה מיוחדת לשיתוף ביחס לנכס מיוחד. בהעדר הסכם, או כאשר לא ברור מה היתה כוונת הצדדים בזמן הרכישה, מייחס להם בית-המשפט את הכוונה שהנכס יהיה שייך לשניהם בחלקים שווים. אפילו הנכס רשום על שם הבעל, החזקה היא כי הוא בבעלותם המשותפת של בני הזוג.
התנאים אותם קבעה הפסיקה להחלת חזקת השיתוף עיקרם- בקיום "אורח חיים תקין" ו"מאמץ משותף". בראשיתה הוחלה חזקת השיתוף על בני זוג אשר התגוררו יחדיו תקופה ממושכת תוך ניהול חיים הרמוניים, ואולם עם חלוף העיתים צומצמה הדרישה בפסיקת ביהמ"ש עד למינימום של חיים משותפים תחת קורת גג אחת ללא קרע או פירוד ממשי. אף את דרישת ה"מאמץ המשותף" פירשה הפסיקה במובנה הרחב, היינו- באופן שלא נדרש בהכרח מאמץ זהה מצד כל אחד מבני הזוג, אלא כל אחד כיכולתו וכמידת כישרונו. לפיכך מתקיים "מאמץ משותף" גם כאשר השקעתו של הבעל הינה כספית ושל האשה עיקרה בטיפוח הבית וגידול הילדים.
במקרה דנן, לא היתה מחלוקת כי אכן שרר שיתוף ביניהם במהלך הנישואין. הצדדים חלוקים ביניהם בשאלה האם חל שיתוף על כספי הזכייה על-פי הלכת השיתוף ? קרי, האם זכאית האשה למחצית כספי הזכייה שזכה הבעל במפעל הפיס ?
בית המשפט קבע: "אין ולא יכולה להיות מחלוקת שכספי זכייה של מי מבני הזוג, בלוטו או בפיס וכיוצא בזה, במהלך החיים המשותפים, מהווים הם רכוש משותף או נכס בר איזון, בין אם נרכש הכרטיס הזוכה מחשבון משותף, מחשבון פרטי של מי מבני הזוג, ובין אם מדובר במנוי קבוע שהתשלום החודשי עבורו משולם מחשבון משותף או פרטי של אחד מבני הזוג.
באשר להלכת השיתוף, המאמץ המשותף, המהווה כיום את נקודת הכובד לתחולתה, מבוסס על מסכת חיים אנושית, שבה שני בני הזוג תורמים את חלקם. כל אחד נותן כפי יכולתו ומקבל כצרכיו על-פי יכולתה של המשפחה. המדובר בשותפות חיובית בה תרומתו של כל אחד מבני הזוג מהווה ביטוי אנושי למאמץ המשותף. השותפות בין בני הזוג היא לטוב ולרע, לאושר ולסבל, לשמחה ולצער, להפסד ולזכייה."
התנאי לשותפות בכספי הזכייה הוא מהלך חיים משותפים תקינים, כשהתוצאה היא "זכה הבעל- זכתה האשה וההיפך".
-2-
מסקנת בית-המשפט לענין שותפות בכספי זכייה היא: "העולה מהמקובץ הוא שכספי זכייה בהגרלה של אחד מבני הזוג, במהלך חיים משותפים, משותפים הם וברי איזון הם לשני בני הזוג אלא אם הוכח אחרת ע"י בן הזוג הזוכה על-פי הכללים של הלכת השיתוף ו/או הקריטריונים של חוק יחסי ממון. אין בכספים אלה כשלעצמם, משום הולדתם בהגרלה, כדי להפכם לפרטיים של בן הזוג הזוכה."
בעקרון הלכת השיתוף חלה, אפוא, גם על כספי זכייה בהגרלה.
השאלה הנוספת שהתעוררה בביהמ"ש- מהו מועד פקיעת השיתוף ? מועד הפסקת השיתוף, קרי "מועד הקרע", כפי שנקרא בפסיקה, נבחן ונבדק באופן פרטני בכל מקרה ומקרה לגופו. מועד הקרע לצורך זה, יכול ויהיה המועד בו מפסיקים בני הזוג לנהל קופה משותפת, יום פתיחת ההליכים המשפטיים (הגשת תביעות לביהמ"ש), עזיבת אחת מבני הזוג את חדר השינה או את דירת המגורים וכיוצא באלה.
במקרה דנן, רכישת כרטיס ההגרלה ע"י הבעל היתה לפני שהגיש את תביעותיו לביהמ"ש לפירוק השיתוף, ולאחר שמיעת עדים וראיות הגיע ביהמ"ש למסקנה שהרכישה היתה לפני "מועד הקרע", ולפיכך חלה הלכת השיתוף גם על כספי הזכייה. האשה זכתה וקיבלה מחצית מכספי הזכייה סך שני מיליון ₪.
ניתן, אפוא, לסכם ולומר כי כספי זכייה בהגרלה ע"י מי מהצדדים אינם שונים מכל נכס או רכוש אחר שנצבר במהלך הנישואין או החיים המשותפים, ויחול עליהם חוק יחסי ממון לגבי זוגות שנישאו החל מ- 1/1/74 ואילך, והלכת השיתוף לגבי זוגות שנישאו קודם לכן, באופן שהצדדים יחלקו ביניהם בכספי הזכייה בחלקים שווים.
המאמר נכתב ע"י משה ורמוט, עו"ד נוטריון ומגשר