הסכם ממון בין בני זוג שנערך במהלך הנישואין טעון אישור בית המשפט לענייני משפחה או בית הדין הרבני. אם נערך הסכם ממון לפני הנישואין רשאי רושם הנישואין או נוטריון לאשרו. חוק יחסי ממון בין בני זוג חל אך ורק על זוגות נשואים. זוג אשר חי יחד ללא נישואין, אין החוק חל עליו. אולם, איש ואשה העומדים להיות בני זוג ע"י נישואין, ועורכים הסכם עובר לנישואין, החוק חל עליהם. במקרה דנן ההסכם נערך לפני הנישואין, תוכנו מעיד עליו כי מטרתו היתה להסדיר את יחסיהם הרכושיים רק לאחר תחילת הנישואין, או במקרה של פירוד, אך לא לפני הנישואין. משלא אושר ההסכם נקבע שאינו בר תוקף. מלשון החוק עולה באופן ברור, כי הסכם שנערך בין איש ואשה עובר לנישואין ולקראת נישואין, הינו הסכם בין בני זוג ויש לאשרו. החוק אינו מבדיל בין הסכם שנערך בין בני זוג המעוניינים להינשא לבין בני זוג שכבר נישאו. ההסכם הוא "הסכם ממון" אם הוא מתייחס לתקופה בה הם יהיו בני זוג נשואים, והוא מסדיר את יחסי הממון ביניהם בעת הנישואין או בעת פקיעתם, גם אם בעת עריכתו הם טרם נישאו. לעומת זאת, אם הצדדים אינם מתכוונים להנשא או שאינם רשאים להנשא, אכן החוק אינו מתייחס אליהם, אולם אם הם עורכים הסכם אשר מתייחס לתקופה בה הם יהיו נשואים, הסכם זה הוא הסכם ממון הטעון אישור כמפורט בחוק.
לאמור, לא הסטטוס האישי של הצדדים קובע אם ההסכם שערכו הינו הסכם ממון, אלא המועד אליו מתייחס ההסכם, ואם הצדדים עורכים הסכם לפני הנישואין, עובר לנישואין, אז הסכם זה הינו הסכם ממון, גם אם נערך לפני הנישואין.
מטרתו של האישור לוודא כי הצדדים הבינו את פרטי ההסכם. "בגלל היחסים המיוחדים, העדינים והמורכבים, הקיימים בין בעל ואשה, קבע המחוקק, כי אין תוקף להסכם ממון אלא אם כן, משתכנעת ערכאה שיפוטית, שההסכם נעשה מתוך רצון חופשי, ללא לחץ וששני הצדדים הבינו במדויק במה המדובר ומה התוצאות האפשריות של חתימתם על אותו הסכם".
מתי נחשב הסכם שעורכים הצדדים להסכם ממון הטעון אישור ?
כך קבע בית המשפט העליון: "המבחן אם הסכם פלוני הוא " הסכם ממון " אם לאו, טמון במטרתו. אם זו צופה פני איזון משאבים בענייני ממון לעת מוות או גירושין, לפנינו " הסכם ממון ", יהיו מימדיו רחבים או קצרים. לעומת זאת, אם זו נוגעת ליחסים שוטפים או לעיסקה רגילה בין בני אדם- לאו דווקא בנושא של דיני משפחה, אלא למשל דיני חוזים או קניין, ללא קשר נראה לעין עם איזון משאבים בעת גירושין או מוות- לפנינו הסכם רגיל, שדינים אלה ( לפי הנושא ) חלים עליו".
כך לדוגמא, אם בעל חפץ להעביר במהלך הנישואין דירה הרשומה על שמו לשם אשתו, כששניהם לחלוטין לא צופים פני גירושין במהלך זה, אזי הסכם שיערכו ביניהם לצורך העברת הדירה לשם האשה, לא טעון אישור כלשהו, ולא יחשב " כהסכם ממון " , אלא כהסכם רגיל שאין חוק יחסי ממון חל עליו.
במקרה דנן חתמו הצדדים על הסכם לפני הנישואין שלא אושר ע"י גורם כלשהו. לשון ההסכם מעידה באופן חד וברור, כי מדובר בהסכם שנועד להסדיר את יחסיהם הרכושיים של הצדדים ממועד נישואיהם ואילך, ולא קודם לכן. הם קבעו בו במפורש כי תוקפו של ההסכם יחול רק לאחר הנישואין, תוכנו של ההסכם צופה פני עתיד, ליחסיהם הרכושיים במהלך הנישואין ולעת פקיעתם, ממילא "בהסכם ממון " עסקינן, ומשלא אושר כאמור, הוא חסר תוקף ובטל.
הפועל היוצא שאם המדובר בידועים בציבור שאין להם שום כוונה להנשא בעתיד, והם עורכים ביניהם הסכם המסדיר את ענייניהם בעת החיים המשותפים או למקרה של פירוד, יחשב ההסכם ביניהם להסכם רגיל ולא " להסכם ממון " , וככזה חוק יחסי ממון לא יחול עליו וממילא גם אם לא אושר, הרי הוא תקף ככל הסכם אחר, שאינו טעון אישור.
כאמור, "הסכם ממון" טעון אישור. משלא אושר אינו בר תוקף ובטל. האישור איננו הליך פרוצדוראלי אלא מהותי. למרות שבפנינו הסכם חתום, ואין מחלוקת בין הצדדים שההסכם נחתם ע"י שניהם, אף על פי כן, לא ניתן לאוכפו ולא לעשות בו שימוש כלשהו. ואם יטען אחד הצדדים אינני מכיר את החוק ולא ידעתי שעל פי חוק יחסי ממון היינו חייבים לאשרו בבית המשפט או בבית הדין הרבני- טענתו זו לא תשמע ותדחה. וכבר נאמר ע"י בית המשפט העליון: " אין אדם יכול להשעין תביעתו על אי- ידיעת החוק".
חשיבותו של הסכם ממון לא תסולא בפז. כדי לא לעמוד ביום פקודה בפני שוקת שבורה, יש להקפיד לעורכו כדת וכדין ולעמוד בדרישות חוק יחסי ממון. אין צורך להכביר מילים על חשיבות עריכת הסכם ממון ובאופן מיוחד כאשר מדובר בנישואין שניים, או כאשר אחד הצדדים מביא עימו רכוש רב לנישואין וחפץ לשמרו במקרה שחלילה הנישואין לא יעלו יפה.
המאמר נכתב ע"י משה ורמוט, עו"ד נוטריון ומגשר